איך מטפלים ב- OPMD ?

טיפול לא ניתוחי לצניחת העפעפיים :
ניתן לתאם מתקן אשר שומר על העפעפיים פתוחים – מתקן זה
(EYELID CRUTCHES) ניתן לרכוש אצל אופטימטריסטים נבחרים.
בתמונה ניתן לראות תיקון צניחת עפעף משמאל על ידי EYELID CRUTCH מותאם במסגרת המשקף.

טיפול ניתוחי לצניחת עפעפיים ב OPMD :
מכיוון שמחלה זו מחלישה את השריר אשר מרים את העפעף , ולעומת זאת שריר המצח אינו נפגע כתוצאה מהמחלה, במהלך הניתוח מחברים את העפעף העליון לשריר המצח וכך כאשר המטופל מרים את שריר המצח בניסיון להרים את העפעף – ציר הראיה נפתח היטב.
לשיטה זו קוראים FRONTALIS SLING,על שם שריר ה FRONTALIS – הוא שריר המצח.
קיימים מספר חומרים בהם ניתן להשתמש לצורך יצירת חיבור ביו שריר העפעף לשריר המצח – סיליקון , גורטקס או רקמת חיבור אשר נקצרת מרגלו של המטופל במהלך הניתוח.
הניתוח מתבצע לרוב בהרדמה מקומית ואורך כשעה, שיפור בשדה הראיה נצפה מידית בסיום הניתוח.
כשבוע לאחר הניתוח מסירים את התפרים באזור המצח ואין צורך בחבישת העיניים לאחר הניתוח.
הצלקות הנותרות לאחר הניתוח במצח הינן קטנות מאד – שלוש צלקות באורך סנטימטר כל אחת.
כיוון שמחלה זו הינה מתקדמת לעיתים יש צורך לחזור על הניתוח כאשר צניחת העפעפיים גוברת ויש צורך “לגייס “יותר משרירי המצח בכדי להרים את העפעפיים. במקרים אלו לעיתים ניתן להדק יותר את רצועת הסיליקון המושתלת ובכך לקצר את אורך הניתוחהחוזר.
בתמונה – מטופלת שבוע לאחר ניתוח תיקון צניחת עפעפיים עם שימוש בצינורית סיליקון . ניתן להבחין בתפרים מצחיים שטרם הוסרו .

בתמונה – מטופל חודש לאחר ניתוח לתיקון צניחת עפעפיים עם שימוש בצינורית סיליקון – צלקות מצחיות בהחלמה יפה.

הטיפול בדיספגיה במחלת OPMD מיועד לשפר העברת המזון מהפה אל הקיבה ומניעה של שאיפת אוכל ושתיה לדרכי הנשימה.

בשלבים מוקדמים של הפרעת בליעה במחלת OPMD, אימון שרירי הבליעה ושינוי תזונתי יכולים לשפר את הבליעה ולהפחית את הסיכון לשאיפת אוכל לדרכי הנשימה.

קיימות שיטות פשוטות יחסית להקלה על הדיספגיה ב- OPMD – ניתן לצפות בהן בסרטון כאן.

• תרגילי אימון לשרירי הפה יכולים לחזק את השרירים המעורבים בבליעה ולסייע בהעברה של מזון ושתייה מהפה אל הקיבה. התרגילים המפורטים כאן מצריכים לא יותר מ -10 דקות ותרגול זה צריך להתחיל מיד עם קביעת האבחנה של OPMD.

• טכניקת הבליעה הסופרא-גלוטית משפרת את ההגנה על דרכי הנשימה במהלך הבליעה. ניתן לצפות בסרטון הדרכה כאן.

• שימוש בפעולה ע”ש מנדלסון יכול להקל בהעברה של מזון מהפה אל הקיבה ולהגן על דרכי הנשימה מפני כניסה אפשרית של מזון. ניתן לצפות בסרטון הדרכה כאן.

• אכילה בזמנים של ערנות מירבית מקלה על הקושי בבליעה.

• שינוי תזונתי עשוי גם לשפר את הבליעה ולעזור להימנע משאיפה

• הסמכה של מזון באמצעות בישול מותאם או ע”י תוספי מזון שמסמיכים נוזלים עשויים לסייע בבליעת נוזלים ולהפחית את הסיכון לכניסת נוזלים אל דרכי הנשימה.

• הקטנת גודל הלגימות או הביס, אכילה של מזון טחון והימנעות מבליעה בו זמנית של מזונות בעלי מרקם וצמיגות שונים, כגון מוצקים ונוזלים – כל אלה יכולים להקל הבליעה. האכלה עם כלי מיוחדים שמיועדים למתקשים בבליעה – כגון כוס, קש או כפית, עשויה גם היא להקל על הבליעה.

• היווצרות של רוק צמיגי שמצטבר בפיהם של חולי OPMD – מציצה של סוכריה קשה, עדיף ללא סוכר, יכולה לשפר את בליעת הרוק ולספק הקלה זמנית בהפרשת הרוק. במקרים קשים רופא יכול לרשום טיפות עיניים אטרופין הנלקחות על הלשון או מתחת לה.

• תרגילי אימון שרירי הנשימה משפר את היעילות של רפלקס השיעול ומפחית את הסכנה של שאיפת מזון לדרכי הנשימה. ניתן להיעזר באביזרים פשוטים לצורך אימון, כמו ניפוח בלונים, שימוש מכשיר Tri–Flo או עזרים יותר מקצועיים.

למטופלים שאינם מסתדרים עם תזונה דרך הפה למרות אמצעים אלה או הנמצאים בסיכון גבוה לשאיפת מזון לדרכי הנשימה – ניתן לסייע בדרכים פולשניות, כגון הרחבה של פתח הלוע או יצירה של פתח קטן בדופן הבטן שתאפשר הזנה ישירות לקיבה.

הטיפול בחולשת השרירים הקרובים למרכז הגוף – מושפעת מחומרת הפגיעה שבדרך כלל הולכת ומחמירה במרוצת הזמן:

• במצב בו הקושי בתפעול השרירים הקרובים למרכז הגוף (Proximal Muscles) קל עד בינוני – הביטוי יהיה קושי בהליכה והפתרון באופן מפתיע יהיה ביצוע הליכות וכושר, מחקרים מעידים שישנה חשיבות ואפשרות לחזק ולתחזק את מסת השריר התקינה שנותרה על ידי ביצוע כושר ותרגילים מותאמים אישית (ניתן להיעזר בפיזיותרפיסט) בהתאם ליכולת המטופל בכדי “לפצות” על אובדן החלק היחסי בהיחלשות חלק השריר “הפגוע”.

• במצב בו הקושי גדול בתפעול השרירים וחומרת הפגיעה קשה – ניאלץ להיעזר במכשירים אורטופדיים כגון קנים, כתפי רגליים, מקל הליכה, הליכון או כיסא גלגלים.